וְיָצָ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב׃

וְיִתְגְלֵי יְיָ וְיַגִיחַ קְרָבָא בְּעַמְמַיָא הָאִינוּן כְּיוֹם אַנְחוּתֵיהּ קְרָב עַל יַמָא דְסוּף:

ויצא - כאשר יצא חצי העיר בגולה, אז יצא השם ממקומו מהשמים דרך משל, כי יקנא לעמו.

ביום קרב - שבאו המצרים אחרי ישראל להרגם בים, ושם כתוב: כי ה' נלחם להם במצרים.

ויצא ה׳. אז יוצא ה׳ מן השמים ונלחם בעובדי כוכבים ההם להומם ולאבדם:

כיום הלחמו ביום קרב. ר״ל כמו שנלחם עם מצרים ביום מלחמת ים סוף שנאמר ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות יד) וכן היה כי ה׳ טבעם בים וישראל באו לשלול שללם וכן יהיה לעתיד כי ה׳ יאבדם וישראל ישללו שללם:

קרב. ענין מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהילים קמ״ד:א׳):

ויצא ה' ונלחם בגוים האלה, וכבר התבאר ביחזקאל שה' ישלח מהומה בין שני הלוחמים ויהרגו איש את אחיו, שזה יהיה ע"י השגחת ה', וידמה בזה כיום הלחמו ביום קרב, כי יש הבדל בין קרב ובין מלחמה, שבקרב הוא לוחם עם אויבו בקרוב ומתאבק עמו, והמלחמה תהיה גם מרחוק ע"י חצים ואבנים וכדומה, ור"ל שלא ילחם עמם מרחוק ע"י סבות טבעיות רק מקרוב בלא אמצעי בכח אלוה נסיי: