וַאֲמָרִית מַה אִלֵין אָתָן לְמֶעְבַּד וַאֲמַר לְמֵימַר אִלֵין מַלְכְּוָתָא דְבַדְרָא יַת אֱנַשׁ יְהוּדָה וְלָא שְׁבָקָא לְהַלְכָא בְּקוֹמָה זְקוּפָה וַאֲתוֹ אִלֵין לַאֲזָעָא יַתְהוֹן לְמִתְבַּר יַת מַלְכְּוַת עַמְמַיָא דִנְטַלָא זְיַן עַל אַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה לְאַגְלָיוּתָהּ:
ואמר - אל המלאך הדובר בי, אע"פ שלא הזכירו כי תפש דרך קצרה.
וטעם כפי איש - על בני יהודה כל אחד כפי מעלתו.
לא נשא ראשו - אחד מהם כנגד אלה הקרנות.
ויבואו אלה - האנשים.
לידות את קרנות - להשליכם ממקומם, כמו: ידו גורל. והנה הטעם: שיסורו כל השוטנים ויבנו הבית.
ויאמר לאמר. ר״ל ה׳ אמר אל המלאך שיאמר לי:
אלה הקרנות וגו׳. ר״ל על כי אלה הקרנות וכו׳ הרעו לעשות כשיעור אשר איש מישראל לא נשא ראשו מפניהם ולכן באו אלה החרשים להחריד את הקרנות ולהפיל אותם על אשר שהיו מרימי׳ קרן על ארץ יהודה לזרותם ולפזרם והחרשים ההם מרמזים על כל מלך בזמנו שהחריד וכבש את המלך שמשל לפניו והחרש האחרון הוא מלך המשיח אשר יחרד ויכבש את המלכות הרביעית (ואף שכבר נפלה בבל הראה לו המקום כפי הגזרה וכאלו עמד לפני מפלת בבל):
כפי. כשיעור כמו איש כפי אכלו (שמות י״ב:ד׳):
לידות. ענין הפלה והשלכה כמו ידו אליה (ירמיה נ):
הנושאים. ענין הרמה:
לזרותה. לפזרם:
אלה הקרנות, ר"ל אחר שהקרנות זרו את יהודה יותר מן הראוי כי זרו אותם כפי אשר איש לא נשא ראשו תפס כמשל החיות העריצות המנגחות בקרניהם ראשי החיות החלושות עד שהכבשים החלשים יראים לשאת ראשם מפני הנגיחה, לכן ויבואו אלה להחריד אותם ר"ל לפעמים באו רק להחריד לבל ירימו קרן לנגח, ולפעמים באו לידות ולהשליך את קרנות הגוים הנושאים קרן, שאם לא יחרדו ויוסיפו לשאת קרן ידו אותם:
