וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהֹוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהֹוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלָ֑͏ִם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃

וַאֲמַר יְיָ לְיַחֲטָא יְזִיף יְיָ בָּךְ יַחֲטָא וִיזִיף יְיָ בָּךְ דְאִתְרְעֵי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּיהּ בִּירוּשְׁלֵם הֲלָא דֵין אוּד מְשֵׁיזֵיב מִיקֵידָא:

ויאמר - שהשם יסיר כל שטן שוטן שלא יבנה הבית ותבנה עבודת בית המקדש שלימה.

וטעם הלא - דרך משל, די לאלה צערם שנמלטו מהגלות, או איך תוכל לשטנו והאש לא הזיקו, דרך משל איך תוכל לשטנו, אחרי שהוא מצל מהגלות.

ויאמר ה׳. ר״ל מלאך ה׳:

יגער וגו׳. ויגער ר״ל יגער ויחזור ויגער:

הבוחר בירושלים. מוסב על ה׳ לומר ה׳ הבוחר בירושלים יגער בך:

הלא זה. ר״ל איך תקטרג עליו הלא הוא כאוד המוצל מאש כי הושלך באש ע״י נ״נ עם אחאב וצדקיהו נביאי השקר וניצל מן השריפה כמ״ש חז״ל וא״כ זכותו רב ואיך תקטרג עליו:

יגער. ענין צעקה נזיפה:

אוד. הוא העץ שמנדנדים בו האש כמו כאוד מוצל משרפה (עמוס ד׳:י״א):

ויאמר ה', שמע שה' שהוא בעל הרחמים אמר אל השטן, שיגער בו מצד שני ענינים, א) יגער ה' בך השטן שיגער בו מצד שהוא ה' בעל הרחמים המטה בריותיו לזכות, ב) יגער ה' בך מצד שהוא הבוחר בירושלים, ומצד זה יציל את הכ"ג אשר שמשו אבותיו במקדש, ובזה החליט הדין שראוי אל הנס שינצל, ועז"א הלא זה אוד מוצל מאש, ר"ל הגם שאינו ראוי שיעשה לו נס כמו חמו"ע שלא שלט האש בם כלל אף בבגדיהם כי הושע נשרפו בגדיו, וא"כ הוא אוד ששלט בו האש קצת, בכ"ז הוא מוצל מאש שלא תשלט האש בגופו, הגם שתבער בבגדיו: