וְאָמַרְתָּ֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה׃

וְתֵימַר לֵיהּ לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת לְמֵימָר הָא גַבְרָא מְשִׁיחָא שְׁמֵיה עָתִיד דְיִתְגְלֵי וְיִתְרַבֵּי וְיִבְנֵי יַת הֵיכְלָא דַיָי:

ואמרת אליו - אל יהושע.

צמח שמו - הוא זרובבל.

ומתחתיו - ממקומו כמו מאליו.

ואמרת אליו. אל יהושע כ״ג תאמר הטעם מדוע לא ישימו העטרה השניה בראש זרובבל הואיל והמלוכה ירושה לו לזרעו אחריו כמ״ש ביום ההוא וגו׳ אקחך זרובבל ושמתיך כחותם (חגי ב׳:כ״ג) ואף לפרש לו הטעם מדוע העטרה ההוש׳ בו היא מכסף:

הנה איש צמח שמו. ר״ל והנה עמך איש גדול וחשוב אשר לבד יקרא בשם צמח כשם המשיח שיקרא כן כמ״ש כי הנני מביא את עבדי צמח (לעיל ג) ויקרא זרובבל כן לפי שמתחתיו יצמח ר״ל מזרעו יצמח מלך המשיח ולכן יבנה הוא היכל ה׳ לסימן שכן יבנהו דמשיח הבא מזרעו כאשר יאמר במקרא שלאחריו וכאומר הואיל וזרובבל יקרא לבד בשם צמח כשם המשיח הבא מזרעו אבל הוא לא ימלוך לכן לא ישימו עטרה בראשו:

איש. ר״ל גדול וחשוב:

ומתחתיו. ממקומו ר״ל מזרעו:

ואמרת אליו, ותפרש הטעם מפני כי כה אמר ה' הנה איש צמח שמו, שם זרובבל הוא צמח כמ"ש למעלה (ג' ח') כי הנני מביא את עבדי צמח, שטעם השם מפני שאינו נטע נגמר ונשלם בפועל רק הוא מוכן לצמוח, שע"כ נקרא בשם זרובבל שנזרע בבבל, שהוא כזרע הטמון באדמה ועתיד לצמוח, ועתה הוא רק בכח ולא בפועל ולא יצמח הוא עצמו רק ומתחתיו יצמח, ר"ל מן בניו אשר יעמדו תחתיו יצמח הצמח אשר יבנה את היכל ה', שהוא הבית האחרון שיבנה באחרית הימים: