זְכַרְיָה ז׳ · ג׳

לֵאמֹ֗ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁר֙ לְבֵית־יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹ֑ר הַֽאֶבְכֶּה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִשִׁ֔י הִנָּזֵ֕ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

לְמֵימַר לְכַהֲנַיָא דִי מְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ צְבָאוֹת וּלְסַפְרַיָא לְמֵימַר דְאַבְכֵּי בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה אֶמְנַע נַפְשִׁין מִתַּפְנוּקִין כְּמָא דַעֲבִדֵית דְנַן כַּמָה שְׁנִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לאמר, בחדש החמשי - הזכיר זה הצום, בעבור כי הבית נשרף בעשור לחדש החמשי ואל יהיה ספק בלבך, בעבור שתמצא כי בשבעה לחדש נשרף, כי הטעם נשרף קצהו וירושלם חרבה פעם שנית בימי טיטוס בט' באב, ועל אותו חרבן שני אנו מתענין.

הנזר - שינזרו מכל מעדנים ומאכל, רק יבכו והנה הכהנים לא ידעו להשיב, כי אין זה הצום כתוב בתורה, רק הם קבלו עליהם בראותם חרבן בית ראשון, והנה הנביא התנבא והשיב בסוף הפרשה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לאמר וגו׳. ר״ל שהוא יאמר אל הכהנים המשמשים בבית ה׳ ואל הנביאים והם חגי זכריה ומלאכי למען יאמרו הם תשובה על שאלתם:

האבכה. ר״ל והשאלה היא האם אבכה מעתה בחדש החמישי הוא תשעה באב וה״ה כל ד׳ צומות ואחזו החמור שבכולן:

הנזר. האם אהיה מופרש ביום ההוא מאכילה ושתיה ומתענוג כאשר עשיתי זה הרבה שנים מזמן החורבן וכאומר הואיל ונבנה המקדש אם יש מקום להתאבל עוד כי בנין המקדש ההוא היה קטן בעיניהם על כי היו עדיין משועבדים לפרס:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

לבית ה׳. בבית ה׳ באה הלמ״ד במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט׳):

הנזר. ענין הפרשה כמו ימי נזרו (במדבר ז׳):

כמה. ענינו הרבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל