וְעַתָּ֗ה לֹ֣א כַיָּמִ֤ים הָרִֽאשֹׁנִים֙ אֲנִ֔י לִשְׁאֵרִ֖ית הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

וּכְעַן לָא כְיוֹמַיָא קַדְמָאֵי אֲנָא לִשְׁאָרָא דְעַמָא הָדֵין אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

ועתה - לא אשלח איש ברעהו, רק יהיה שלום.

ועתה. אחר שהתחילו בהבנין אין אני מול שארית העם הזה כימים הראשונים להצר להם ולשלח איש ברעהו:

ועתה לא כימים הראשונים אני, שהקללה שהיה עד עתה היה מפני קצפי עליהם, ועתה נשתנה רצוני עליהם לטובה ויופסק הצר מבחוץ ומשלחת האויבים בפנים, ויהיה שלום בארץ: