וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כׇּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}

וּגְבַר יַת בִּישַׁת חַבְרֵיהּ לָא תַחְשְׁבוּן בְּלִבְּכוֹן וּשְׁבוּעָתָא דְשִׁקְרָא לָא תְרַחֲמוּן אֲרֵי יַת כָּל אִלֵין דִי רְחִיקַת אֲמַר יְיָ:

ואיש - הנה אסור לחשוב רע בלב, גם בפה להשבע בשקר.

ואיש את רעת רעהו וגו׳ אל תחשבו. זה על זה להרע:

אשר שנאתי. ר״ל המה הדברים ששנאתי אני ולכך אל תאהבו גם אתם: