מדרש תנחומא · בְּרֵאשִׁית · סימן ד׳
7 פסקאות. מדרש תנחומא, פרשת בְּרֵאשִׁית, מדרש האגדה, בעברית.
מדרש תנחומא · בְּרֵאשִׁית · סימן ד׳
פסקה א׳
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ כֵּיצַד צָרִיךְ לְבָרֵךְ? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
פסקה ב׳
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם הַהֲנֵיתֶם עַצְמְכֶם, תִּהְיוּ שׁוֹנִין לְשָׁנָה הַבָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה (שמות יג, י), תִּהְיוּ שׁוֹנִין מִיָּמִים יָמִימָה. הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ ה' מְבָרְכוֹ.
פסקה ג׳
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם (במדבר כט, לט). אֵלֶּה עֲשִׂיתֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תַעֲשׂוּ. תַּעֲשׂוּ כֵן לְשָׁנָה הַבָּאָה. לְפִיכָךְ הַבּוֹנֶה בַיִת חָדָשׁ וְהַקּוֹנֶה כֵּלִים חֲדָשִׁים, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
פסקה ד׳
שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ מַה כְּתִיב שָׁם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ג). וְכֵן כְּשֶׁבָּרָא אֶת הַחַיּוֹת וְאֶת הָעוֹפוֹת, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א, כה). וְכֵן בָּאָדָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם (בראשית ה, ב). וְכֵן בַּשְּׁרָצִים. וְכֵן לְעִנְיַן מָזוֹן.
פסקה ה׳
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, חִטִּין מִלְמַטָּה וּמַיִם מִלְמַעְלָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא חִטִּין מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). וּמַיִם מִלְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (במדבר כא, יז).
פסקה ו׳
אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, סְפוֹג בְּיָדוֹ, עֲצָרוֹ, יָרְדוּ הַמַּיִם, פָּתַח עָמְדוּ הַמָּיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. עָצַר, עָמְדוּ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִיבָשׁוּ (איוב יב, טו). פָּתַח, יָרְדוּ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב וְגוֹ' (דברים כח, יב).
פסקה ז׳
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פַּלְטִין, בּוֹנֶה הַתַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה הָעֶלְיוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה בָּרָא עֶלְיוֹנִּים וְאַחַר כָּךְ בָּרָא הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֵת הָאָרֶץ.
על הסימן הזה
מדרש תנחומא בְּרֵאשִׁית סימן ד׳, מתוך מדרש תנחומא על פרשת בְּרֵאשִׁית. מדרש תנחומא הוא אחד ממדרשי האגדה הקדומים על חמישה חומשי תורה - דרשות חכמינו על הפסוקים, המבארות את הכתוב בדרך האגדה, המשל והסיפור, פרשה אחר פרשה לפי סדר התורה.
מדרש תנחומא, מהדורת דפוס - נחלת הכלל
