מדרש תנחומא · מִקֵּץ · סימן ט׳

‎וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַד כַּמָּה תְפִלּוֹת חַיָּב אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מִתְפַּלְּלִין יוֹתֵר מִשָּׁלֹש תְּפִלּוֹת שֶׁתִּקְּנוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם. אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּשְׁכֵם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם (בראשית יט, כז). וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל (תהלים קו, ל). יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ (בראשית כד, סג). וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ (תהלים קב, א). יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא). וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל וְגוֹ' וְאַל תִּפְגַּע בִּי (ירמיה ז, טז). וְאַף דָּנִיֵּאל כְּתִיב בֵּהּ, וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וְגוֹ' (דניאל ו, יא), וְלֹא פֵרַשׁ בְּאֵי זוֹ שָׁעָה. עָמַד דָּוִד וּפֵרַשׁ: עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי (תהלים נה, יח). לְפִיכָךְ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר מִשָּׁלֹש תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, וּלְוַאי יִתְפַּלֵּל אָדָם וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם. שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, מַהוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל שָׁעָה. אָמַר לוֹ: אָסוּר. אָמַר לוֹ: לָמָּה. אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא יִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ בַּגְּבוּרָה. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. הִשְׁכִּים אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: קִירִי בְּרָא. לְאַחַר שָׁעָה נִכְנַס אֶצְלוֹ אָמַר לוֹ: אִמְפְּרָטוֹר. וּלְאַחַר שָׁעָה אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְבַזֶּה בַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר. וּמָה, אַתָּה שֶׁאַתָּה בָשָׂר וָדָם, הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בְּכָל שָׁעָה, אַתָּה אוֹמֵר מְבַזֶּה. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַטְרִיחוֹ בְּכָל שָׁעָה.

רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא אוֹמֵר, עִתִּים הֵם לַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן (תהלים סט, יד). אֵימָתַי עֵת רָצוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.

לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁכִּים לַתְּפִלָּה, שֶׁאֵין לְךָ גְּדוֹלָה מִן הַתְּפִלָּה. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה נִגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לָאָרֶץ וְלֹא לִרְאוֹתָהּ, וְעַל שֶׁהִרְבָּה בַתְּפִלָּה, כְּתִיב בּוֹ, וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ (דברים לד, א). וְכֵן חִזְקִיָּה נִתְפַּלֵּל וּבָטְלָה הַגְּזֵרָה. וְאַף יַעֲקֹב כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו לְמִצְרַיִם נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים.