מדרש תנחומא · נֹחַ · סימן י״ד
7 פסקאות. מדרש תנחומא, פרשת נֹחַ, מדרש האגדה, בעברית.
מדרש תנחומא · נֹחַ · סימן י״ד
פסקה א׳
וַיִּטַּע כָּרֶם. זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁהִתְחִילוּ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים. נֹחַ הִתְחִיל בִּנְטִיעָה, דִּכְתִיב: וַיִּטַּע כָּרֶם. וּבַאֲרִירָה, אָרוּר כְּנָעַן. וּבְעַבְדוּת, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו. וּבְשִׁכְרוּת, וַיֵשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר.
פסקה ב׳
וְאַבְרָהָם הִתְחִיל בְּזִקְנָה, וּבְיִסּוּרִין, וּבְפֻנְדָּק, וּבְלִיגְטָא. הִתְחִיל בְּזִקְנָה, שֶׁהָיוּ הָאָב וְהַבֵּן נִכְנָסִים לָעִיר וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים הַזָּקֵן לְכַבְּדוֹ, וְהָיָה אַבְרָהָם מִצְטַעֵר. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין אָב לְבֵן? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, אֲנִי מַתְחִיל בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם זָקֵן (בראשית כד, א).
פסקה ג׳
וּבְיִסּוּרִים, אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלּוּלֵי נָתַתָּ שַׁלְוָה לְדוֹר הַמַּבּוּל, לֹא הָיוּ מַכְעִיסִין וּמוֹרְדִין וְאוֹמְרִים סוּר מִמֶּנּוּ (איוב כא, יג). אָמַר לוֹ: מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל. לְפִיכָךְ נִתְיַסֵּר בִּבְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל (בראשית כא, ח).
פסקה ד׳
רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְרַבִּי אָבִין. חַד אָמַר, שֶׁנִּגְמַל מִיֵּצֶר הַטּוֹב. וְחַד אָמַר, שֶׁנִּגְמַל מִיֵּצֶר הָרָע.
פסקה ה׳
בְּפֻנְדָּק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּטַּע אֵשֶׁל (בראשית כא, לג). רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אִילָן שְׁאַל הֵן הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהָיָה אָדָם נִכְנָס אֶצְלוֹ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, שְׁאַל וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ. וְעָשָׂה פֻנְדָּק בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים.
פסקה ו׳
בְּלִיגְטָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וְגוֹ' (בראשית כה, ו).
פסקה ז׳
מֹשֶׁה הִתְחִיל בַּכְּהֻנָּה, וּבַדּוּכָן, וּבַקָּרְבָּנוֹת, וּבַתּוֹרָה. בַּכְּהֻנָּה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים. וּבַדּוּכָן, שֶׁהֶעֱמִיד אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עַל הַדּוּכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר וְגוֹ' (במדבר ג, לב). בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְגוֹ' (ויקרא ח, כ). בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה (שמות כד, יב). בִּלְעָם, הִתְחִיל בַּקֻבְּיָא, בַּבְּלוֹרִית, בַּקְּסָמִים, וּבַזְּנוּת. הֱוֵי, נֹחַ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁהִתְחִילוּ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ.
על הסימן הזה
מדרש תנחומא נֹחַ סימן י״ד, מתוך מדרש תנחומא על פרשת נֹחַ. מדרש תנחומא הוא אחד ממדרשי האגדה הקדומים על חמישה חומשי תורה - דרשות חכמינו על הפסוקים, המבארות את הכתוב בדרך האגדה, המשל והסיפור, פרשה אחר פרשה לפי סדר התורה.
מדרש תנחומא, מהדורת דפוס - נחלת הכלל
