מדרש תנחומא · תְּרוּמָה · סימן י׳

‎וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ מִזְבַּח הָעוֹלָה, שֶׁיְּהֵא מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בָּנַי, שֶׁכָּךְ הִתְנֵיתִי עִם אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ בָּנָיו, עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת אֲנִי מְכַפֵּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת (בראשית טו, ט). מַהוּ מִזְבֵּחַ? מ' מְחִילָה, ז' זְכוּת, ב' בְּרָכָה, ח' חַיִּים. הָעוֹלָה, בִּזְכוּתָהּ אַתֶּם מִתְעַלִּין. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר (שה״‎ש ג, ו). עֲצִי שִׁטִּים, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ח): וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.

שִׁטִּים, הֵם עָשׂוּ שְׁטוּת וְהִכְעִיסוּנִי בָּעֵגֶל, יָבוֹאוּ עֲצֵי שִׁטִּים וִיכַפְּרוּ עַל שְׁטוּתָן.

דָּבָר אַחֵר, שִׁטִּים, ש' שָׁלוֹם, ט' טוֹבָה, י' יְשׁוּעָה, מ' מְחִילָה. חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַלּוּחוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶן עֲשֶׂרֶת דִּבְּרוֹת, חֲמִשָּׁה עַל הַלּוּחַ הַזֶּה וַחֲמִשָּׁה עַל הַלּוּחַ הַזֶּה. וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה גּוֹאֲלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם (מיכה ו, ד).

וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו (שמות לח, ב). לְכַפֵּר עַל אֻמָּה שֶׁרוֹמַמְתִּיהָ בְּאַרְבַּע קְרָנוֹת בְּסִינַי. קֶרֶן שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ (תהלים קמח, יד). קֶרֶן תּוֹרָה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ (חבקוק ג, ד). וְקֶרֶן כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי (תהלים צב, יא). וְקֶרֶן מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו (שמות לד, כט). וּכְתִיב: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ וְגוֹ' (דברים לג, ד).