מדרש תנחומא · וָאֵרָא · סימן א׳

‎וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ שֶׁיִּקְרָא אָדָם אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְהָאֶפִּיקוֹרוֹס, וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר: כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.

רְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה חִלּוּל הַשֵּׁם. אָמַר בֶּן עַזַּאי: כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ, עַד שֶׁאָמַר שְׁתֵּי תֵּבוֹת בְּרֵאשִׁית בָּרָא וְאַחַר כָּךְ אָמַר אֱלֹהִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה לֹא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, עַד שֶׁאָמַר עֶשְׂרִים וְאַחַת תֵּבוֹת, הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְגוֹ' (דברים לב, א), וְאַחַר כָּךְ, כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. תֵּדַע לְךָ, שֶׁלֹּא גִּלָּה אוֹתוֹ לַאֲבוֹת הָעוֹלָם. וְלָמָּה גִּלָּה אוֹתוֹ לְמֹשֶׁה? עַל שֶׁהָלַךְ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה.

אִם אָמַר אָדָם לְגָדוֹל הֵימֶנּוּ לָמָה הֲרֵעֹתָה, דָּבָר קָשֶׁה הוּא אוֹמֵר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָמַר, וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֲבָל עַל דְאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, הֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, וְלֹא אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁשְּׁמִי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם, קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וְגוֹ' (בראשית יג, יז). בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבֹּר שָׂרָה וְלֹא מָצָא, עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְיִצְחָק גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל (בראשית כו, ג). בִּקֵּשׁ מַיִם לִשְׁתּוֹת וְלֹא מָצָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וְגוֹ' (בראשית כו, כ). וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב: הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה (בראשית כח, יג). בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטֹעַ אָהֳלוֹ וְלֹא מָצָא, עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׁיטָה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי.

וְאַתָּה תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אָמַרְתָּ לִי מַה שִּׁמְךָ, וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ וְגוֹ', לְפִיכָךְ עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה וְגוֹ'. בְּמִלְחֶמֶת פַּרְעֹה תִּרְאֶה, וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִים וְאֶחָד מְלָכִים שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן נְקָמָה יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידֶךָ. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה אֶת הַדִּין, שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה, שֶׁיָּשַׁב עָלָיו בְּמִדַּת הַדִּין. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה', מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁאֶגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַכְנִיסֵם לָאָרֶץ. לְכָךְ כְּתִיב: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי.