בָּבָא בָּתְרָא י׳ · ב׳

האשה שהיתה יורשת ועמדה והשביחה את הנכסים והביאתם לידי הריבוי לא תאמר תנו לי מה שהשבחתי את הנכסים ולא עוד אלא אם יש שם נכסים שיש להן אחריות גובה כתובתה ואם לאו אין גובה כתובתה אלא לפי חשבון האחין שהניח להן אביהן נכסים ולאחד מהן יש לו בנים ועמדו בניו של זה והשביחו את הנכסים והביאום לבית הריבוי לא יאמר לו תנו לי מה שהשביחו בני את הנכסים וכן הן לא יאמרו לו תן לנו מה שאכלו בניך אלא מה שאכלו אכלו מן האמצע ומה שהשביחו השביחו לאמצע. האחים שהניח להן אביהן נכסים ועמדו והשביחו השביחו לאמצע ולא עוד אלא אפילו הניח להן אביהן ספל או קרדום והשביחו מה שהשביחו לאמצע. האחין שנטל אחד מהן מאתים זוז והלך ללמד תורה או ללמד אומנות לא יאמר אילו הייתי כאן הייתי נזון מן האמצע אלא אומרים לו אילו היית כאן היית נזון מן האמצע עכשיו שנזונת נזונות משל עצמך האחין שנעשה אחד מהן גבאי או אפולמוטוס אם מחמת נכסים נפל נפל לאמצע ואם מחמת עצמו נפל נפל לעצמו חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו אמר רבן שמעון בן גמליאל בד"א ברפואה שיש לה קצבה אבל רפואה שאין לה קצבה נתרפא מן האמצע. נשאו נשים והכניסו להם שדות זה נוטל את שהוא שלו וזה נוטל את שהוא שלו ואם היתה הוצאה מן האמצע מביאין לאמצע וחולקין הכניסו להן כלים זה נוטל את שהוא מכיר וזה נוטל את שהוא מכיר והשאר מביאין לאמצע וחולקין עשו כלים לנשיהם ולבניהם הרי הן של עצמן עשו כלים לעצמן מביאין לאמצע וחולקין.

על ההלכה הזו

תוספתא בָּבָא בָּתְרָא י׳ ב׳, מתוך מסכת בָּבָא בָּתְרָא שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.