בָּבָא מְצִיעָא ז׳ · י׳
הנותן כליו לאומן לעשות לו ונגמרה מלאכתו ונגנב או שאבד עד שלא נתקבל שכרו הרי הוא כנושא שכר משנתקבל שכרו הרי הוא כשומר חנם אימתי בזמן שתבעו ואומר לו בא וטול את שלך לא תבעו ולא אמר לו בא וטול את שלך אע"פ שמתקבל שכרו הרי הוא כנושא שכר. האומר לחבירו השאילני ואשאילך שמור לי ואשמור לך הרי הוא כשומר חנם ואינו עליו כנושא שכר אבא שאול אומר מותר אדם להשכיר משכונו של עני בפחות ושל עשיר אין רשאי ליגע בו.
על ההלכה הזו
תוספתא בָּבָא מְצִיעָא ז׳ י׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
