בָּבָא מְצִיעָא ח׳ · ג׳
חמור וגמל אוכלין ממשאוי שעל גבן בדרך הליכתן ובלבד שלא יטול בידו ויאכילם היה משמר ארבעה וחמשה מקשאות לא יהא ממלא כריסו מאחת מהן אלא אוכל מכל אחת ואחת לפי חשבון ר' יוסי בר יהודה אמר מה דייש מיוחד דבר שעושה בידיו וברגליו ובגופו יצא עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בגופו מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו מה דייש מיוחד דבר שגדוליו מן הארץ יצא החולב והמחבץ והמגבן דבר שאין גדוליו מן הארץ מה דייש מיוחד דבר התלוש מן הקרקע יצא המנכש בשום ובבצלים דבר המחובר בקרקע מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשרות יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות דבר שנגמרה מלאכתו למעשרות כל שאינו כיוצא בו בא לעונת המעשרות איסור אחר גרם לו. שכרו סתם פודה ומאכיל מעשר ומאכיל ואם קצץ עמו הרי זה אינו אוכל כל שהוא כיוצא בו אינו בא לעונת המעשרות היתר אחר גרם לו שכרו סתם הרי זה אינו אוכל ואם קצץ עמו הרי זה אוכל.
על ההלכה הזו
תוספתא בָּבָא מְצִיעָא ח׳ ג׳, מתוך מסכת בָּבָא מְצִיעָא שבסדר נזיקין. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
