בֵּיצָה ג׳ · ד׳

בכור שנפל לבור רבי שמעון אומר אע"פ שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אין שוחטין אותו ביום טוב לפי שאינו מן המוכן עושין פרנסה לנחיל של דבורים [בשביל שלא יברחו] אבל אין צדין אותן בתחלה כיצד אין נמנין על הבהמה בתחלה ביום טוב לא יאמר [לו] הריני עמך בסלע הריני עמך בב' אלא אומר לו הריני עמך למחצה ולשליש ולרביע וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אבל שוקל ומניח ואם היה טבח אומן אל ישקול בידו מפני שידו כמשקל אבל חותך בכלי ונותן לזה ולזה.

על ההלכה הזו

תוספתא בֵּיצָה ג׳ ד׳, מתוך מסכת בֵּיצָה שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.