חַלָּה א׳ · ו׳
כהן ששייר קמח בעסק עיסתו וכן האשה ששיירה קמח בעיסתה הקמח והשאור מצטרפין לחמשת רבעים לאסור את העיסה א"ר יהודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבע מפני שעינו יפה בעיסתו נחתום א' מארבעים ושמונה מפני שעינו צרה בעיסתו וחכ"א לא מן השם הוא זה אלא בעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן נחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן.
על ההלכה הזו
תוספתא חַלָּה א׳ ו׳, מתוך מסכת חַלָּה שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
