חֻלִּין ב׳ · א׳

השוחט שני חצאין בעוף שחיטתו פסולה ואצ"ל שני חצאין בבהמה רבי יהודה פוסל לעולם עד שישחוט את הוושט ושני הוורידין שחט חצי גרגרת בעוף ושהה כדי שחיטה ואח"כ שחט את כולה שחיטתו כשרה. אחד או רוב אחד בעוף אע"פ שהיא לזמן מרובה שחיטתו כשרה היה שוחט וחתך את הראש בבת אחת אם נתכוון לכן שחיטתו פסולה ואם לאו שחיטתו כשרה. שחט את הוושט ואח"כ נשמטה הגרגרת שחיטתו כשרה. נשמטה הגרגרת ואח"כ שחט את הוושט שחיטתו פסולה שחט את הוושט ונמצא הגרגרת שמוטה ספק עד שלא נשחטה ספק משנשחטה זה היה מעשה ובאו ושאלו חכמים ואמרו כל ספק שמוטה פסולה.

על ההלכה הזו

תוספתא חֻלִּין ב׳ א׳, מתוך מסכת חֻלִּין שבסדר קדשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.