דְּמַאי ב׳ · ז׳
כהן שקבל עליו כל עבודת כהונה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו בן לוי שקבל עליו כל עבודת לויה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו שנאמר (ויקרא ז׳:ל״ג) המקריב את דם השלמים וגו' אין לי אלא זריקת דם והקטר חלבים מנין ליציקות ובלילות תנופות והגשות הקמיצות והקטרות המליקות והקבלות והזאות והשקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע ונשיאות כפים מבפנים ומבחוץ ת"ל (שם) בני אהרן כל עבודה שהיא בבני אהרן [אמר ר"ש] יכול אין דוחין אותן אלא ממתנות מקדש בלבד מנין אף ממתנות גבולין ת"ל (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך [תירושך ויצהרך] וגו' מפני מה (שם) כי בו בחר ה' כל המקבל עליו שירות יש לו במתנות כל שאין מקבל עליו שירות אין לו במתנות בזמן שהכהנים עושין רצונו של מקום מה נאמר בהם (ויקרא ו׳:י׳) חלקם נתתי אותה מאשי משלהן הן נוטלין ואין נוטלין משלי ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מה נאמר בהם (מלאכי א׳:י׳) מי גם בכם ויסגור דלתים וגו'.
על ההלכה הזו
תוספתא דְּמַאי ב׳ ז׳, מתוך מסכת דְּמַאי שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
