דְּמַאי ד׳ · ו׳

כל העיר מוכרין ודאי ואחד דמאי לקח ואינו [נודע] מאיזה מהן לקח הרי זו אסור מפריש [תרומה ומעשר] ונותנן לכהן והשאר שלו הטבל והמתוקן שנתערבו ואבד אחד מהן נוהג במשויר ודאי מפריש תרומה ותרומת מעשר [ונותנן] לכל כהן שירצה.

על ההלכה הזו

תוספתא דְּמַאי ד׳ ו׳, מתוך מסכת דְּמַאי שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.