עֵרוּבִין ב׳ · ח׳
א"ר מאיר לא נמנעו [בנות] ישראל מלשלח עירוביהן ביד [בניהן וביד בנותיהן] הקטנים כדי לחנכן במצות אמר לו ר' יהודה משם ראיה [באומרת לחברתה קבלי הימנו] נתנו לקוף והוליכו נתנו [ע"ג בהמה והוליכתו עירובו עירוב].
על ההלכה הזו
תוספתא עֵרוּבִין ב׳ ח׳, מתוך מסכת עֵרוּבִין שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
