כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ו׳ · ב׳

כל הכלים הנארגים במחט כגון הכיס ואנפיליא אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן ר' יהודה אומר בכיס עד כדי לקבל פרוטה ואנפיליא כדי לקבל את הבקעת. כל הכלים הנארגין ע"ג מחט כגון גרגותני ומצודה כיון שעשה בהן בית קיבול מלאכתן טמאין. הסל והפוחלץ של גמלים ופיפיראות שעשאן מתחלתן מקבלי רמונין טמאים ר' שמעון אומר פיפיארת שאינה יכולה לינטל בגפיים ולצאת בפתח טהורה. חמת חדשה אע"פ שמקבל רמונין טהורה תפרה ונקרעה שיעורה ברמונים ר' אליעזר אומר בפקעיות של שתי מארבע במנה שהוא ארבעים בסלע המסחיט של דלת הרי זה טמא מפני שהוא נותן עליו עד שלא יכלה הראשון. נתפרק התחתון טמא העליון טהור ושיעורו בטפח.

על ההלכה הזו

תוספתא כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ו׳ ב׳, מתוך מסכת כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.