כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ט׳ · א׳
כליבה של חייטין טמאה טמא מת פירש הימנה אבר אחד טמאה ושני אברים טהורה. עריסה של בנות הרי זו טמאה טמא מת היתה משמשת שכיבה הרי זו טמאה מדרס. שמוכרים עליה את הכלים הרי זו טמאה טמא מת. היתה משמשת ישיבה ושכיבה הרי זו טמאה מדרס. מטה שנפחתו מעיין שלה ואין חבלים מחוברין לה ונשתייר בה כדי ישיבה ושכיבה הרי זו טמאה מדרס היו דבלולין יוצאין ממנה הרי אלו טמאין מפני שהוא מחזירן החבל היוצא מן המטה עד ה' טפחים טהור מחמשה ועד עשרה טמא מעשרה ולמעלה טהור עשרה וכל מטה הימנו. הזה על החבל בתוך י' טפחים טהורה וכשהוא מטביל את המטה צריך להטביל את החבל עשרה טפחים טהורה וכשהוא מטביל את המטה צריך להטביל את החבל י' טפחים כרע שהיא טמאה מדרס וחברה על המטה טהורה הכרע וכן במזרן וכן בשן של מעדר.
על ההלכה הזו
תוספתא כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא ט׳ א׳, מתוך מסכת כֵּלִים בָּבָא מְצִיעָא שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
