כְּתֻבּוֹת ו׳ · א׳

מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות ניזונות [ומתפרנסים] כיצד הבנים ירשו אין אומרים אילו היה אביהם קיים נותן להם כך וכך אלא רואים את א' כאילו הוא אביהם ונותנים להם כיצד הבנות ניזונות ומתפרנסות אין אומרים אילו היה אביהן קיים היה נותן להן כך וכך אלא רואין שכנגדן היאך מתפרנסות ונותנין להן רבי אומר כל אחת ואחת נוטלת עישור נכסים רבי יהודה אומר אם השיא את בת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אמרו לו יש שמשיא את בתו ונוטל מעותיו [שמשיא] את בתו ונותן אחריה מעות וכן היה ר' יהודה אומר המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמש סלעים שבראשונה היה לוקח [בה] כל צרכה.

על ההלכה הזו

תוספתא כְּתֻבּוֹת ו׳ א׳, מתוך מסכת כְּתֻבּוֹת שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.