כְּתֻבּוֹת ו׳ · ז׳

יתומה [שהשיאתה] אמה או אחיה וכתבו לה מאה או חמשים זוז אע"פ שכתב [להן] הבעל דין ודברים אין לי עמהם יכולה היא כשתגדיל להוציא מידם מה שראוי להנתן לה האיש פוסק ע"י בתו ואין האשה פוסקת ע"י בתה.

על ההלכה הזו

תוספתא כְּתֻבּוֹת ו׳ ז׳, מתוך מסכת כְּתֻבּוֹת שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.