מַעַשְׂרוֹת ב׳ · א׳

החמרין ובעלי [הגתים] שהיו עוברין ממקום למקום אוכלין ופטורין עד שמגיעין לאותו מקום אם ייחד להן בעל הבית בית בפני עצמן אם לנין שם חייבין לעשר ואם לאו פטורין מלעשר.

על ההלכה הזו

תוספתא מַעַשְׂרוֹת ב׳ א׳, מתוך מסכת מַעַשְׂרוֹת שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.