מַעַשְׂרוֹת ג׳ · י״ד

הזורה תבנו סתם ולקחו אחר [אפילו] להוציא הימנו פטור א"ר שמעון בן גמליאל מודין בית שמאי ובית הלל שלא ימכור אדם גדיש של תבואה ועביט של ענבים ומעטן של זיתים אלא לחבר ולעושה בטהרה מוכר לו חטים אע"פ שיודע בו שאינו גובל עיסתו בטהרה וכן בן לוי שנתמנו לו [עריסין ועושין בזיתים] הרי זה מפריש עשור זיתים ושמן טבל מתוך ביתו [אם אמר] מה שזיתים האלו ראויין לעשות מעשר בדרומן ותרו"מ בדרום דרומן.

על ההלכה הזו

תוספתא מַעַשְׂרוֹת ג׳ י״ד, מתוך מסכת מַעַשְׂרוֹת שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.