מִקְוָאוֹת ה׳ · ב׳
מעיין היוצא מן התנור והטביל בו צנון ודלעת או שהיו המים צפין על גבן במלואן הרי אלו טהורין. שתי אצבעות שאמרו בבינוניות של כל אדם ולא אמר בעבט.
על ההלכה הזו
תוספתא מִקְוָאוֹת ה׳ ב׳, מתוך מסכת מִקְוָאוֹת שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.