בזו שהיה ב"ה קורין אותו גרגרן ר' יהודה היה קורא אותו בועל נדה. אמרו להם ב"ש לב"ה אי אתם מודים ברואה בתוך אחד עשר שטבלה לערב ושמשה את ביתה שמטמאה משכב ומושב וחייבין בקרבן אף הרואה יום אחד תהא חייבת בקרבן אמרו להן בית הלל אם אמרתם ברואה ביום שלאחריו שכן יום שלאחריו מצטרף עמו בזיבה תאמרו ברואה יום אחד עשר שאין יום שלאחריו מצטרף עמו בזיבה. אמרו להן ב"ש א"כ לא תטמא משכב ומושב אמרו להן בית הלל אתרבינה מטומאת משכב ומושב החמור נמעטו מהבאת קרבן הקל.