נִדָּה ט׳ · ו׳

תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת ב"ש אומרים נותנין לה ארבעה לילות מסורגין ואפילו בד' חדשים ובה"א זמן שהיא נוגפת בד"א בזמן שלא הפסיקה אבל הפסיקה וראת שלא בשעת תשמיש הרי זו טמאה נדה ונותנין לה עד שעת מראה דמים וראתה הרי זו טמאה נדה ושהגיע זמנה לראות. הפסיקה וראתה שלא מחמת תשמיש הרי זו טמאה נדה ונותנין לה לילה הראשונה בלבד. שעונת מראה דמים וראתה הרי זו טמאה נדה בזמן שהיו ב"ה אומרים כל הלילה רשב"ג אומר נותנין לה עונה שלמה חצי היום ולילה.

על ההלכה הזו

תוספתא נִדָּה ט׳ ו׳, מתוך מסכת נִדָּה שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.