פָּרָה ז׳ · א׳

יחיד שמלא חמש חביות לקדש קדוש אחד היה מוציא כל אחת ואחת ושופך אע"פ שהגיף אחריו כשר מפני שהוא עוסק עם הקדוש ואם משהוציא את האחרונה והגיף את הדלת אחריו פסול מפני שעשה עמו מלאכה ואם יש שם שומרים לא פסל אלא מה שבידו בלבד. לקדשם חמשה קדושין היה מוציא כל אחד ושופך אם יש שם שומרים זו שהגיף את הדלת עמה כשרה זו שלא הגיף הדלת עמה פסולה.

על ההלכה הזו

תוספתא פָּרָה ז׳ א׳, מתוך מסכת פָּרָה שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.