פֵּאָה ג׳ · ט״ו

[חבית שהוא נגד] ג' שורות של שני מלבנין ושכחו אין שכחה בד"א בזמן שאין מכירו אבל בזמן שמכירו רץ אחריו ונוטלו אפי' מאה [ומאה].

על ההלכה הזו

תוספתא פֵּאָה ג׳ ט״ו, מתוך מסכת פֵּאָה שבסדר זרעים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.