פְּסָחִים ו׳ · ז׳
[השורף את העצמות] והמחתך בגידים ובקרנים ובטלפים אינו עובר בל"ת העצמות והגידין הרכים הרי הן כבשר לכל דבר השובר את העצם בפסח טהור הרי זה לוקה ארבעים ופסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח פסח כשר חייבין עליו משום שבירת עצם פסח פסול אין חייבין עליו משום שבירת עצם רבי יעקב אומר היתה לו שעת הכושר ונפסל חייבין עליו משום שבירת עצם לא היתה לו שעת הכושר ונפסל אין חייבין עליו משום שבירת [העצם ר"ש אומר אע"פ שהיתה לו שעת הכושר ונפסל אין חייבין עליו משום שבירת העצם] רבי ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה אומר אפילו לא נפסל בו אלא אבר אחד בלבד אין חייבין עליו משום שבירת [העצם].
על ההלכה הזו
תוספתא פְּסָחִים ו׳ ז׳, מתוך מסכת פְּסָחִים שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
