שַׁבָּת י״ב · ה׳

הסורט סריטה אחת ע"ג שני נסרים [כאחת] ה"ז חייב א"ר יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכן רושמין על קרשי המשכן לידע [איזהו בן] זוגו כתב אות אחת בראש [יריעה מכן] ואות אחת בראש [יריעה מכן אם כשמדביקן זו לזו והן נראין אחת] חייב ואם לאו פטור כתב אות אחת [ובא אחר וכתב אות אחת] ובא אחר וכתב אות אחת אפי' כל השם כולו אפי' כל [הספר] כולו פטור [כתב אות אחת והשלים את השם] אות אחת והשלים את הספר חייב.

על ההלכה הזו

תוספתא שַׁבָּת י״ב ה׳, מתוך מסכת שַׁבָּת שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.