שַׁבָּת ט״ז · ח׳
[א"ר יוסי מנין למילה שהיא במקום פרי שנאמר (ויקרא י״ט:כ״ג) וערלתם ערלתו את פריו ואומר (בראשית י״ז:י״ד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ממקום שהולד ניכר אם זכר אם נקבה משם מלין אותו] אר"ש ב"א לא נחלקו ב"ש וב"ה על מי שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה על מה נחלקו על גר שנתגייר כשהוא מהול שב"ש אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובה"א א"צ.
על ההלכה הזו
תוספתא שַׁבָּת ט״ז ח׳, מתוך מסכת שַׁבָּת שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
