שַׁבָּת ו׳ · ד׳
לא יצא [אדם] בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו זה וזה [אינן] מקבלין טומאה לא יצא [אדם] בחותם שבצוארו ולא בחותם שבכסותו זה וזה אין מקבלין טומאה. לא תצא בהמה בזוג שבצוארה [אבל יוצאה היא] בזוג שבכסותה [זה וזה מקבלין טומאה זה חומר בבהמה שאין באדם לא תצא בהמה] בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה זה וזה אין מקבלין טומאה.
על ההלכה הזו
תוספתא שַׁבָּת ו׳ ד׳, מתוך מסכת שַׁבָּת שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
