סוֹטָה י׳ · ג׳
כל זמן שהיה יצחק קיים היתה ברכה לזרע שנאמר (בראשית כ״ו:י״ב) ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו' עד שלא ירד יעקב לארם נהרים לא נתברך ביתו של לבן הארמי שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) כי מעט אשר היה לך לפני <ויפרוץ לרוב ויברך ה' אותך לרגלי> ואומר (שם) נחשתי ויברכני ה' [וגו'] עד שלא ירד יוסף למצרים לא נתברך ביתו של פוטיפר משירד מהו אומר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב שנא' (בראשית מ״ה:ו׳) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וגו' משירד מהו אומר (בראשית מ״ו:ח׳) הא לכם זרע וזרעתם את האדמה א"ר יוסי כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב ליושנו שנא' (בראשית נ׳:כ״א) ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם [ואת טפכם וגו'] נאמר כאן כלכול ונאמר להלן כלכול מה כלכול האמור להלן רעב אף כלכול האמור כאן רעב כל זמן [שהיה יוסף ושבטים] היו ישראל מתנהגין בגדולה וכבוד שנא' (שמות א׳:ז׳) ובני ישראל פרו וישרצו וגו' משמת מהו אומר וימת יוסף וגו' ויקם מלך חדש וגו' ויאמר אל עמו וגו' הבה נתחכמה לו וגו'.
על ההלכה הזו
תוספתא סוֹטָה י׳ ג׳, מתוך מסכת סוֹטָה שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
