סוֹטָה ב׳ · א׳

היה נוטל את מגילתה ונכנס לו לאולם טבלא של זהב היתה קבועה בכותלו של היכל והיא נראית [מבאולם] ממנה רואה [וכתב] לא חסיר ולא יתיר [יוצא] ועומד בצד סוטה קורא ודורש ומדקדק בכל דקדוקי פרשה ומשמיעה בכל לשון ששומעת כדי שתהא יודעת על מה היתה שותה [וכמה] היתה שותה על מה היתה טמאה ובמה היתה טמאה ואומר לה משביע אני עליך ויבא עליך ויבואו עליך זה אלה משביע עליך זו שבועה ר"מ אומר אמן שלא נטמאתי אמן [שאיני עתידה ליטמא] לא שהמים בודקין אותה מיד אלא אפילו תקלקל לאחר עשרים שנה המים מתעררין עליה שנא' (במדבר ה׳:ט״ו) מנחת זכרון מזכרת עון נכנס וכותב יוצא ומוחק.

על ההלכה הזו

תוספתא סוֹטָה ב׳ א׳, מתוך מסכת סוֹטָה שבסדר נשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.