סֻכָּה ד׳ · ו׳
[כיצד] ג' להבטיל את העם מן המלאכה חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לראש הגג גבוה שבעיר [נטל לקרות] הסמוכין לעיר בטלין הסמוכין לתחום מתכנסין ובאין לתוך התחום ולא היו נכנסין מיד אלא ממתינין עד שיבואו כולן ויתכנסו כולן בבת אחת [מאימתי הוא נכנס משימלא לו חבית ויצלה לו דגה וידליק לו את הנר].
על ההלכה הזו
תוספתא סֻכָּה ד׳ ו׳, מתוך מסכת סֻכָּה שבסדר מועד. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
