טְהָרוֹת א׳ · ד׳

השרץ מטמא שלשה ופוסל אחד בקדש ומטמא שנים ופוסל אחד בתרומה. מטמא אחד ופוסל אחד בחולין. משקין מטמאין שנים ופוסל אחד בקדש מטמאין אחד ופוסלין אחד בתרומה ופסלין את החולין. הידים מטמאות אחד בקדש ופוסלות את התרומה ואין ידים לחולין. ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ הידים תחלה לחולין ושניות לתרומה. באיזה קדש אמרו בקדשי המקדש המקודשין כגון חלות תודה ורקיקי נזיר שלא נשחט עליהן את הזבח והמנחות שלא קדשו בכלי אינן לא בקדש ולא בחולין אלא <הרי> הן כתרומה. והשרץ מטמא שנים ופוסל אחד בהם.

על ההלכה הזו

תוספתא טְהָרוֹת א׳ ד׳, מתוך מסכת טְהָרוֹת שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.