זָבִים ד׳ · ו׳
הזב בכף מאזנים ומשכב ומושב בכף שניה אם הזב כורע מטמאין שנים ופוסל אחד אם היו הן מכריעין את הזב מטמאין א' ופוסל א'. הזב בכף מאזנים ואוכלין ומשקין כנגדו ואע"פ שאין גבוהין מן הארץ אלא כל שהוא נותנין עליהן חומרי נישא וחומרי נושא.
על ההלכה הזו
תוספתא זָבִים ד׳ ו׳, מתוך מסכת זָבִים שבסדר טהרות. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.
