זְבָחִים ט׳ · ב׳

אותו ואת בנו שעלו לגבי מזבח ירדו שאין המזבח מקדש אלא את הראוי לו. הרובע והנרבע המוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן שעלו לגבי מזבח ירדו מפני שלא היו פסולן בקדש זה הכלל שהיה פסולו בקדש הקדש מקבלו לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו חוץ מבעל מום שר' שמעון אומר משם רבי עקיבה בעל מום בעוף כשר ר' חנינא סגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מליקרב מפני מה אמרו הלן והיוצא והטמא שעלו לא ירדו מפני שהלן כשר בשלמים והיוצא כשר בבמה והטמא כשר בצבור.

על ההלכה הזו

תוספתא זְבָחִים ט׳ ב׳, מתוך מסכת זְבָחִים שבסדר קדשים. התוספתא היא אוסף ברייתות תנאיות המקביל למשנה ומרחיב אותה, בעברית מנוקדת.