תלמוד ירושלמי - מסכת בבא בתרא · פרק ה׳ הלכה ב׳

משנה: הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ לֹא יְשַׁפֶּה. וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע שֶׁלּוֹ וּמִן הַשָׁרָשִׁים שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע וְאִם מֵתוּ אֵין לוֹ קַרְקַע. קָנָה שְׁלֹשָׁה קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ יְשַׁפֶּה. הָעוֹלֶה מִן הַשָׁרָשִׁים שֶׁלּוֹ וְאִם מֵתוּ יֵשׁ לוֹ קַרְקַע.

הלכה: הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ כול׳. (דִּבְרֵי) [דְּבֵית] רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. הָרוֹאֶה אֶת הַצֵּל זֶהוּ שׁוֹרֶשׁ. הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה זֶהוּ גֶּזַע. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. הָעוֹלֶה מִשָּׁרָשָׁיו וּמִגִּזְעוֹ זֶהוּ שׁוֹרֶשׁ. מִגִּזְעוֹ וְלֹא מִשָּׁרָשָׁיו זֶהוּ אִילָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת קָנָה קַרְקַע שֶׁבֵּינֵיהֶן וְתַחְתֵּיהֶן וְחוּצָה לָהֶן כִּמְלוֹא אוּרָה וְסַלּוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר וְדֶרֶךְ אֵין לוֹ וּמְלוֹא אוּרָה וְסַלּוֹ יֵשׁ לוֹ חוּצָה לוֹ.