תלמוד ירושלמי - מסכת בבא קמא · פרק ח׳ הלכה ב׳

משנה: רִיפּוּי הִכָּהוּ חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ. עָלוּ בוֹ צְמָחִים אִם מַחֲמַת הַמַּכָּה חַיָיב שֶׁלֹּא מַחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר. חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ. חָיְיתָה כָּל צָרְכָּהּ אֵינוֹ חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ.

הלכה: רִיפּוּי הִכָּהוּ חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ כול׳. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. עָלוּ בוֹ צְמָחִין סְבִיבוֹת הַמַּכָּה וְנִסְתְּרָה מַחֲמַת הַמַּכָּה מָהוּ. מִן מַה דִכְתִיב וְרַפֹּא יְרַפֵּא. שֶׁאִם עָבַר עַל דְּבַר רוֹפֵא [פָּטוּר]. תַּנֵּי חוֹרִין וְרַפֹּא יְרַפֵּא. שֶׁאִם עָלַת גַּרְגּוּתְנִי חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. עָלוּ בוֹ צְמָחִים סְבִיבוֹת הַמַּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתְּרָה [מַחֲמַת] הַמַּכָּה חַיָיב לְרַפּוֹתוֹ וְאֵין חַיָיב לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חִידּוּשׁ חִידֵּשׁ הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת שֶׁיִּתֵּן לוֹ שֶׁבֶת וְרִיפּוּי. רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.