תלמוד ירושלמי - מסכת ביצה · פרק ג׳ הלכה ו׳

6 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

ביצה · פרק ג׳ הלכה ו׳
א׳
משנה: אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה בַּתְּחִלָּיה בְּיוֹם טוֹב אֲבָל נִימְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיץ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִיקָּר:
ב׳
הלכה: הָא לְהוֹסִיף מוֹסִיפִין. הָיוּ חֲמִשָּׁה נַעֲשִׂין עֲשָׂרָה.
ג׳
תַּנִּי. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ. הֲרֵי אֲנִי עִמָּךְ בְּסֶלַע. הֲרֵי אֲנִי עִמָּךְ בְּשֶׁקֶל. אֲבָל אוֹמֵר הוּא לוֹ. הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד לַמֶּחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. רִבִּי חִיָיה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי שָׁקְלוֹ מָנָה כִנֶגֶד מָנָה בִּבְכוֹר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּחוֹל. הָא בְיוֹם טוֹב אָסוּר. עַל שֵׁם אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִיקָּר. רַב אָבוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֲפִילוּ לִתְלוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם מִפְּנֵי הָעַכְבָּרִים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לָא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִיקָּר. הָא תַנַּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר מַשְׁגִּיחִין. הָא לִתְלוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִים מִפְּנֵי הָעַכְבָּרִים מוּתָּר.
ד׳
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מְפַיֵיס הוּא אָדָם אֶת עַצְמוֹ בַּלִּיטְרָא. לֵידַע מַה הִגִּיעַ לוֹ. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא זְבַן חָרוּבִין דִּשְׁמִיטָּה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי חִזְקִיָּה. אֲמַר לֵיהּ. נְהִגִין רַבָּנִן כְּהָדָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
ה׳
תַּנֵּי. הַטַּבָּח לֹא יְהֵא שׁוֹקֵל בְיָדוֹ וּמֵנִיחַ. שֶׁיָּדוֹ כְלִיטְרָא הִיא. אֲבָל חוֹתֵךְ הוּא בַסַּכִּין וְנוֹתֵן לָזֶה וְלָזֶה.
ו׳
תַּנֵּי. אֵין מַרְגִּילִין בְּיוֹם טוֹב. וְלֹא בַחוֹל בִּבְכוֹר וְלֹא בִפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שֶׁלֹּא יְהֵא כְעוֹבֶד בּוֹ עֲבוֹדָה בְחַיָיו. אָמַר רִבִּי יוּסְטָא בַר שׁוּנֶם. גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִרְעוּ אוֹתָן עֲדָרִים עֲדָרִים. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי מִינְפּוּחַ שָׁרֵי. לְמִיחְבּוֹט. רִבִּי חִיָיה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי לְמִיחְבּוֹט אָסוּר. לְמִינְפּוּחַ. רִבִּי חִיָיה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מוּתָּר.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי ביצה פרק ג׳ הלכה ו׳, מתוך מסכת ביצה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY