תלמוד ירושלמי - מסכת ביצה · פרק ה׳ הלכה ח׳

משנה: מִי שֶׁזִּימֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִין לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדְם מָנוֹת אֶלָּא אִם כֵּן זִיכָּה לָהֶן אֶחָד בְּמָנוֹתֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּיְיתוֹת. אֵלּוּ הֵן הַבַּיְיתוֹת הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת הַלָּנוֹת בָּאֶפֶר:

הלכה: אֵילּוּ הֵן הַמִּדְבָּרִיּוֹת. אֵילּוּ שֶׁהֵן יוֹצְאוֹת בַּפֶּסַח וְנִכְנָסוֹת בַּרְבִיעָה. אֵילּוּ הֵן בַּייתוֹת. הַלָּנוֹת בָּעִיר. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ שֶׁנִּכְנְסוּ לַתְּחוּם מִשֶׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּרִין לִשְׁחוֹט. אֵילּוּ הֵן מִדְבָּרִיּוֹת. הַגְּדֵילוֹת בָּאֶפֶר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הָדָא אָמְרָה. כְּלִי שֶׁבָּא מִחוּץ הַתְּחוּם לַתְּחוּם. מִשֶׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וּבִלְבַד בְּאַרְבַּע אָמּוֹת. כְּהָדָא גַּמְלִיֵיל זוּגָא אוֹקְרֶיהּ חַד סִרְקִיי כְּמֵהִין. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא אֲמַר לֵיהּ. קַבְּלִין בְּגוֹ מַגֵּירֵיוֹן דִּידָךְ. וְאוֹכְלִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.