תלמוד ירושלמי - מסכת חגיגה · פרק א׳ הלכה ד׳

משנה: יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׁר בְּהֵמָה. וְהַכֹּהֲנִים בַּחַטָּאת וּבָאָשָׁם וּבֶחָזֶה וּבַשּׁוֹק וּבִבְכוֹר. אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בַמְּנָחוֹת:

הלכה: רִבִּי זְעוּרָה עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁשְּׁחָטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵינוֹ יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרֶגֶל. הָתִיב רִבִּי בָּא. וְהָא תַנֵּי. חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹצְאִין בָּהּ מִשֵּׁם שִׂמְחָה. וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ מִשֵּׁם שְׁלָמִים. [אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תִּפְתָּר בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ בָּרֶגֶל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא. אִם בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ בָּרֶגֶל אֵין זּוֹ חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר. מַאי כְדוֹן.] אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן שְׁמַע תָּנָא עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כַּד סַלְקִית לְהָכָא שְׁמַע תָּנָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לְשִׂמְחָה. אוֹ יָכוֹל אַף לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. אוֹ חִלֵּף. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. מִשֶּׁאַתְּ מִתְחַיֵיב בַּחֲגִיגָה אַתְּ מִתְחַיֵיב בַּשִּׂמְחָה. הָתִיבוֹן. וְהָא תַנִּינָן. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן לְהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. לְשׁוֹחְטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵין אַתְּ יָכוֹל. דְּאָמַר רִבִּי זְעוּרָה עולָּא בַּר ישְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁשְּׁחָטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵינוֹ יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרֶגֶל. לְשׁוֹחְטָן בָּרֶגֶל אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה דּוֹחָה שַׁבָּת. אֵימָתַי אָמְרוּ. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קִיְימָהּ רַב אֶבְדּוּמָא נְחוּתָא בַכֹּהֲנִים וּבַשָּׂעִיר.

אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בַמְּנָחוֹת. דִּכְתִיב זֶבַח.