תלמוד ירושלמי - מסכת חלה · פרק ד׳ הלכה א׳
4 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
חלה · פרק ד׳ הלכה א׳
א׳
משנה: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁינֵי קַבִּין וְנָגְעוּ זֶה בַזֶּה אֲפִילוּ הֵן מִמִּין אֶחָד פְּטוּרִין. וּבִזְמָן שֶׁהֵן שֶׁלְאִשָּׁה אַחַת מִין בְּמִינוֹ חַיָיב וּשְׁלֹא בְמִינוֹ פָּטוּר. אֵי זֶהוּ מִין בְּמִינוֹ הַחִטִּים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל אֶלָּא עִם הַכּוּסְמִין. הַשְּׂעוֹרִין מִצְטָרְפִין עִם הַכֹּל חוּץ מִן הַחִטִּין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר שְׁאָר הַמִּינִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
ב׳
הלכה: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁינֵי כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן סְתָם אִשָּׁה אַחַת אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת שְׁתַּיִם מַקְפִּידוֹת הֵן. אִשָּׁה אַחַת שֶׁהִיא מַקְפֶּדֶת עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּשְׁתֵּי נָשִׁים. שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁאֵינָן מַקְפִּידוֹת עָשׂוּ אוֹתָם כְּאִשָּׁה אַחַת. אִם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת לָמָּה הִוא עוֹשָׂה אוֹתָהּ כִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְּשֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם לָלוּשׁ. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר הָיָה לָהּ מָקוֹם הֵיכָן לָלוּשׁ וְהִוא עוֹשָׂה אוֹתָן כִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מַקְפֶּדֶת הִיא. נָקִי וְקֵיבָר מַקְפֶּדֶת הִיא. אָמַר רִבִּי לָעְזָר שְׁתֵּי דֵיעוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁתֵּי נָשִׁים. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי אֲפִילוּ רוֹצוֹת.
ג׳
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן חִיבּוּר בַּחַלָּה וְאֵינָן חִיבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. חִיבּוּר בִּטְבוּל יוֹם וְאֵינָן חִיבּוּר בְּחַלָּה. חִיבּוּר בְּחַלָּה דְּתַנִּינָן בִּזְמָן שֶׁהֵן שֶׁלְאִשָּׁה אַחַת מִין בְּמִינוֹ חַיָיב וּשְׁלֹא בְמִינוֹ פָּטוּר. וְאֵין חִיבּוּר בִּטְבוּל יוֹם דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַמְּכַנִּיס חַלּוֹת עַל מְנָת לְהַפְרִישׁ וְנָשְׁכוּ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים חִיבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינָן חִיבּוּר. בִּטְבוּל יוֹם דְּתַנִּינָן תַּמָּן בָּשָׂר הַקֹּדֶּשׁ שֶׁקָּרַם עָלָיו הַקּוּפָה. הָא שְׁאָר כָּל הַקּוּפָה חִיבּוּר וְאֵין סוֹפוֹ לְחֹתְכוֹ. וְאֵינָן חִיבּוּר בְּחַלָּה דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עַל מְנָת לְחַלְּקָהּ בָּצֵק פְטוּרָה מִן הַחַלָּה.
ד׳
מַהוּ שִׁיֵירְתָה רַב הוּנָא אָמַר אִם אוֹמֵר אַתְּ הַשִּׁיפוֹן מִין כּוּסְמִין מִצְטָרֵף עִם הַחִיטִּים. שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל מִין שְׂעוֹרִין אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִם הַחִיטִּים. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר שְׁאָר הַמִּינִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי כָּל הַמִּינִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהַךְ תַּנָּיָיא בָּרְיָא מַה בֵּין נָשׁוּךְ מַה בֵּין בָּלוּל. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוּהּ דְּרִבִּי מַתַּנְיָה בְּשֶׁחִלְּקָן וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן. נְשׁוּכִין חַיָיבִין. בְּלוּלִין פְּטוּרִין.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי חלה פרק ד׳ הלכה א׳, מתוך מסכת חלה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
