תלמוד ירושלמי - מסכת דמאי · פרק ג׳ הלכה א׳

משנה: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִים דְּמַאי וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלִין דְּמַאי. גַּבָּאֵי צְדָקָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹתְנִין אֶת הַמְעוּשָּׂר לְשֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר לִמְעוּשָּׂר נִמְצְאוּ כָּל אָדָם אוֹכְלִין מְתוּקָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹבִין סְתָם וּמְחַלְּקִין סְתָם וְהָרוֹצֶה לְתַקֵּן יְתַקֵּן.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַתְנִיתִין בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים וּבְאַכְסַנְיָא כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּנִּי מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלַךְ אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוֹר חַיִל וְהָיוּ אוֹתָן בְּנֵי הָעֲיָירוֹת מְבִיאִין לָהֶן פֵּירוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִם לָנוּ כָּאן חַיָיבִין אָנוּ לְעַשֵּׂר. וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חַיָיבִין לְעַשֵּׂר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּעֲנִיֵּי עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אִם אָמַר אַתְּ בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים נִמְצֵאת נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵי לְאַכְסַנְיָיא כְּהָדָא דְתַנִּי הַגָּרִים עִמָּכֶם לְרַבּוֹת אֶת הָאַכְסַנְיָיא. רִבִּי לְעָזָר אוֹמֵר זוּ אַכְסַנְיָא שֶל גּוֹי.

תַּנִּי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דּוּ אָמַר בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים הִיא מַתְנִיתָא נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר בַּעֲנִיֵּי עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא אֲפִילוּ מוֹדִיעוֹ מַהוּ מוֹעִיל. בִּפְנֵי אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן.

אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא אָמְרָה אִילֵּין דִּיהָבִין בְּבֵיתִין אָסוּר לִיתֵּן מִדְּמֵי שְׁבִיעִית שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּפוֹרֵעַ חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. כְּהָדָא דְתַנִּי אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן מִלְוֶה וְחוֹב. וְאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן שׁוֹשְׁבִינוּת. וְאֵין מְשַׁלְּמִין מֵהֶן תַּשְׁלוּמִין. וְאֵין פּוֹסְקִין מֵהֶן צְדָקָה לָעֲנִיִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל מְשַׁלְּמִין לָהֶן דָּבָר שֶׁל גְּמִילוּת חֶסֶד. וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.

תַּמָּן תַּנֵּינָן פּוֹעֵל שֶׁאֵינוּ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. תַּמָּן אַתְּ אָמַר הַפּוֹעֵל מַפְרִישׁ. וְכָה אַתְּ אָמַר בַּעַל הַבַּיִת מַפְרִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה תַּמָּן בְּמַאֲכִילוֹ מִן הַמְּנוּיִין בְּרַם הָכָא בְּמַאֲכִילוֹ מִן הָאָבוּס.

רִבִּי זְרִיקָן שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רוֹפֵא חָבֵר שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְחוֹלֶה עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לְתוֹךְ יָדוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו בִּדְמַאי. אֲבָל בְּוַדַּאי אֲפִילוּ לְתוֹךְ יָדוֹ אָסוּר. מִשֶּׁל חוֹלֶה אֲבָל מִשֶּׁל רוֹפֵא אָסוּר. בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ אֲפִילוּ בְּוַדַּאי מוּתָּר. מִשֶּׁל חוֹלֶה אֲבָל מִשֶּׁל רוֹפֵא אָסוּר. אִם הָיָה אֵבֶר מִן הַחַי אֲפִילוּ מִשֶּׁל חוֹלֶה אָסוּר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי תְקָלָה.

וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּאי בְּגִין דּוּ כָּשֵׁר יַפְסִיד. נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי [תִּיקּוּנוֹ]. מַה טַעַם דְּבֵית שַׁמַּאי אֲפִילוּ תִגְדְּרֶנּוּ עַכְשָׁיו יָכוֹל אַתְּ לְגוֹדְרוֹ לְאַחַר זְמָן אֵין אַתְּ יָכוֹל לְגֹדְרוֹ. מַה טַעַם דְּרַבָּנִין אִם מְדַקְדֵּק אַתְּ אַחֲרָיו אַף הוּא מְמָעֵט בִּצְדָקָה.

גַּבָּאֵי צְדָקָה בְּיוֹם טוֹב לֹא יְהוּ מַכְרִיזִין כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכְרִיזִין בְּחוֹל. אֲבָל גּוֹבִין בְּצִינְעָה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ חֵיקָוֹ וּמְחַלְּקִין לְכָל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. גַּבָּאֵי קוּפָּה בִּשְׁבִיעִית לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. נָתְנוּ לָהֶן פַּת מוּתָּר שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹתְנִין אֵלָּא אוֹ מָעוֹת אוֹ בֵּצוֹת. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס הָדָא דְּתֵימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְלֹא אוֹכְלִין. לֶאֱכֹל אֵינָן חֲשׁוּדִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְהַאֲכִיל.

כֹּהֲנִים הַמְגַבְּלין בְּטָהֳרָה לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מְדַקְדְּקִין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס מָאן דְּאָמַר מְדַקְדְּקִין מִפְּנֵי חַלָּתָן מָאן דְּאָמַר אֵין מְדַקְדְּקִין מַבְרִיחוֹ מִן הַקַּלָּה וּמַכְנִיסוֹ לַחֲמוּרָה. טֵבֵל בְּעָוֹן מִיתָה שְׁבִיעִית בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה אָמַר רִבִּי חוּנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמַאֲכִילָה לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מוֹסֵר טָהֳרוֹת לְעַם הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי מָנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמְשַׁמְּרוֹ עַד הָעֶרֶב וּמַאֲכִילָהּ לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מַחֲזִיק יְדֵ[י] עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מְשַׁמְּרָהּ עַד עֶרֶב הַפֶּסַח וְשׂוֹרְפָהּ.