תלמוד ירושלמי - מסכת עירובין · פרק א׳ הלכה ו׳
6 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
עירובין · פרק א׳ הלכה ו׳
א׳
משנה: לְחָיַיִם שֶׁאָמְרוּ גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים רוֹחְבָּן וְעוֹבְיָין כָּל שֶׁהֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
ב׳
הלכה: לְחָיַיִם שֶׁאָמְרוּ כול׳. מַתְנִיתָא בִמְשׁוּכִין מִן הַכּוֹתֶל. אֲבָל אִם הָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל אוֹף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. וְתַנֵּי כֵן. עָשָׂה לְחָיַיִם לַמָּבוֹי. אִם גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. אוֹ שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. שְׁלֹשָׁה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבֶה עַל הֶחָלָל.
ג׳
אַבְנֵי הַבִּנְיָין הַיֹּוצְאוֹת מִן הַבִּנָיָין. אִם אֵין בֵּין אַחַת לַחֲבֵירָתָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. נִידּוֹן כִּלְחָיַיִם. קֶרֶן זָוִית יוֹצֵא מִיכָּן וְקֶרֶן זִָוית יוֹצֵא מִיכָּן נִידּוֹן כִּלְחָיַיִם. כּוֹתֶל הַנִּכְנַס וְנִרְאֶה כְפַס מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ. אוֹ שֶׁנִּרְאֶה כְפַס מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים. נִידּוֹן כִּלְחָיַיִם. הָיָה מָשׁוּךְ. אַבָּא בַּר רַב חוּנָה אוֹמֵר. רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ הוּא כָנוּס. הָתִיב רַב חִסְדַּיי. וְהָתַנִּינָן. חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרָצָה לִקְטַנָּה. הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה. וְיֵיעָשׂוּ כוֹתְלֵי גְדוֹלָה כִלְחָיַיִם אֶצֶל כּוֹתְלֵי קְטַנָּה וְהוּתְּרָה קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ אַבָּא בַּר רַב חוּנָה. תִּיפְתָּר בִּמְשׁוּכִין יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. תַּנֵּי רִבִּי שִׁיָין קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. בִּגְדוֹלָה אַחַת עֶשְׂרֶה וּבִקְטַנָּה עֶשֶׂר. אִיתְבְּעִת מַתְנִיתָא וְלֹא אִישְׁתַּכַּחַת.
ד׳
אָמַר לֵיהּ אָחָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל מִשְׁנָה שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לַחֲבוּרָה אֵין סוֹמְכִין עָלֵיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אַתְיָיא כְמָאן דָּמַר. חָצֵר נִיתֶּרֶת בִּשְׁנֵי פַסִּין וּבִלְּבַד פַּס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן וּפַס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר כֵּן אַתְיָא כְמָאן דָּמַר. חָצֵר נִיתֶּרֶת בִּשְׁנֵי פַסִּים. וּבִלְּבַד פַַּס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן וּפַס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן. רַב עוּקְבָּה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמַּן. לִגְדוֹלָה הֵן נִידּוֹנוֹת וְאֵינָן נִידּוֹנוֹת לִקְטַנָּה.
ה׳
כּוֹתֶל שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד יוֹצֵא וְצִידּוֹ אֶחָד כָּנוּס. כַּהֲנָא אָמַר. נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרָה לוֹכְסָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לוֹכְסָן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם כַּהֲנָא. נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרָה לוֹכְסָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לוֹכְסָן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הַקּוֹרָה מְשׁוּכָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. ומִדְּרִבִּי יוֹסֵי. קִיְימָהּ רַב אֶבְדַּיְמִי נְחִיתָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הַקּוֹרָה מְשׁוּכָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הַכּוֹתֶל מָשׁוךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע. אַשְׁכַּחַת אָמַר. מַה דִצְרִיכָה לָהֵן פְּשִׁיטָא לָהֵן.
ו׳
אָמַר רִבִּי עוּלָּא. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה הִיא מַתְנִיתָה. פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אַרְבָּעָה אֲפִילוּ פָחוּת מֵעֶשֶׂר אָסוּר. אֶלָּא אִם כֵּן אֲנָן קַיָימִין מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי עירובין פרק א׳ הלכה ו׳, מתוך מסכת עירובין. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
